החלטה בתיק תיק הוצל"פ 10-07238-12-0

1. לפני בקשה להחזר אגרה.

2. " 'אגרה' משתלמת כתשלום חובה בזיקה לשירות מסוים שהשלטון נותן לפרט, אך שיעור האגרה אינו מותנה ואינו זהה לעלות השירות שבגינו היא ניתנת (רע"א 4066/00 רמי דומיץ נ עיריית הרצליה, פ"ד נו(3) 577, עמ' 593 (2002))".

(בר"ע 2347/07 (ת"א-יפו) הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ נגד אחים אלה את גלובוס גרופ בע"מ ואח' (26.1.09)).

3. ההוראה בדבר החזר אגרה קבועה בתקנה 9א לתקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות), תשכ"ח - 1968, כדלקמן:

"רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות על החזרת אגרות ששולמו בטעות או מחמת שומת יתר או מסיבה אחרת".

4. התקנה מותירה את ההכרעה בשאלת החזר האגרה לשיקול דעתו הרחב של הרשם:

" הטעם המתייחס ל'סיבה אחרת' מצביע על כך שמחוקק המשנה נתן לראש ההוצאה לפועל שיקול דעת רחב ומקיף, בבואו להחליט על החזר אגרות אשר שולמו בהוצאה לפועל. מחוקק המשנה קבע בסיס נוח להחזר האגרה כאשר מתקיים טעם ראוי לכך מתוך מיגוון רחב של טעמים סבירים ואפשריים. אין למחוקק המשנה כוונה להכביד על משלם האגרה ולמנוע ממנו החזר אגרה, אשר שולמה, כאשר קיימים לכך טעמים צודקים, נכונים וראויים. אי-אפשר לקבוע מראש נוסחה פרטנית שתהיה טובה להשבת אגרה בכל מקרה. ברור הדבר, שאנו עוסקים כאן באמות מידה כלליות ובסיסיות, האמורות להתמלא בתוכן מתאים לפי העניין המיוחד והנושא המסוים".

(בר"ע (מחוזי ת"א-יפו) 259/93 מהדרין בע"מ ואחרים נגד מדינת ישראל (7.5.93))

5. בתיק זה שולמה אגרה בסך 184 ש"ח. הוגשה בתיק בקשה אחת - להטלת עיקולים בטרם מסירת אזהרה לחייב, שהצריכה החלטת רשם.

6. אין בתקנות ההוצאה לפועל הוראות בדבר אגרה מינימאלית שלא תוחזר בכל מקרה, זאת להבדיל מהוראות תקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007, הקובעות סכום מינימום שלא יוחזר  למגיש התביעה (למשל תקנה 6(א) לתקנות). תקנות ההוצאה לפועל הותירו את ההכרעה לשיקול דעתו של הרשם.

7. עצם פתיחת תיק הוצאה לפועל כרוכה בעלויות מבחינת המערכת, ובוודאי כך הדבר כאשר היה צורך בהחלטת רשם בתיק.

8. לאור כל האמור, בהתחשב בסכום האגרה ששולמה, בכך שנדרשה עבודת מזכירות בפתיחת התיק וניתנה החלטת רשם, איני מוצאת לנכון להורות על החזר אגרה.

____________________

מירי ברטהולץ

רשמת ההוצאה לפועל